דף הבית >> קצת עלי
קצת עלי          
 
 
 

כששואלים אותי איך הגעתי לעסוק ברפואה משלימה, אני מחייכת כי אין רגע מסוים או אירוע מכונן שבעקבותיו התחלתי ללמוד.

זה תמיד היה שם ברקע- בני משפחה שפתוחים לצד הרוחני, לומדים שיטות טיפול שונות ועוזרים אחד לשני כשיש כאב בטן או ראש.

הסקרנות תמיד הייתה שם ובמקביל לתואר הראשון באונ' ולעבודה במשרד הבטחון התחלתי ללמוד. הלימודים אף פעם לא היו מתוך כוונה להפוך למטפלת. כשהיה זמן פנוי, חשק וקורס מתאים- נרשמתי.

התחלתי עם טיפולים אנרגטים (ביורגונומי, הילינג) והמשכתי לכלי שהפך למרכזי בחיי- רפלקסולוגיה.

עם הולדת הבת הגדולה שלי, מיקה, ב-2007 החלטתי "לעשות משהו עם כל מה שלמדתי" והתחלתי לטפל באופן עצמאי.

אבל זה לא היה פשוט. טיפול תמיד נראה לי כמו אחריות גדולה. ומי אני שאצליח לעשות את זה?
זה התחיל בקטן- באסיסטנטיות בקליניקה של רפלקסולוג ומדקר. במשך שנתיים הייתי "שוליית הקוסם"- צופה באינטרקציה ובקסם שמתחוללים בחדר. לאט לאט גם הבטחון והנסיון הגיעו.
שם גיליתי את האהבה לעבוד עם הגיל השלישי. האהבה הזו הביאה אותי לעבוד מספר שנים עם ניצולי שואה תשושי נפש בבי"ח הפסיכיאטרי בבאר-יעקב ובדיורים מוגנים.


קצת לפני שבתי הקטנה, גאיה נולדה, למדתי קרניו-סקראל.

תנועה יוצרת תנועה שמביאה לדברים חדשים וכך העדינות והעוצמה של הקרניו הביאו איתם התמקדויות קצת שונות וגיליתי עולם חדש של עבודה עם נפגעי תאונות דרכים, פגיעות עצביות, חולי טרשת וחולים אונקולוגים.

גם המעבר לכפר יונה הביא איתו שינוי ברמה האישית והמקצועית ורצון לחלוק את הידע הטיפולי שלי עם מטפלים נוספים וכך התחלתי מסע של אסיסטנטיות בקורסי רפלקסולוגיה. מסע מרתק שבמהלכו זכיתי ללמוד שוב (ושוב ושוב) אך גם ללוות ולראות את הסטודנטים הופכים למטפלים.
המסע הזה הביא איתו את אחד הרגעים המרגשים שבו התחלתי ללמד רפלקסולוגיה במככלת מירב בב"ש (כן! ב"ש!).

 

אני מאוד אוהבת ללמוד (תטא, קונסטלציה משפחתית) ופעילה באגודה לרפלקסולוגיה. אוהבת ללמד וכל הזמן לטפל.

אם יבקשו ממני לציין שני דברים שמאפיינים  את הטיפולים שלי זה הפרקטיות וכבוד למטופל.
אני מודעת לכך שהרפואה הקונבנציונאלית לא תמיד יכולה לתת מענה לכולם ויש כל-כך הרבה אנשים שנמנעים וחוששים מלגשת לטיפולים משלימים כי זה "רוחני מדי".
אז למרות שאני מאמינה גדולה בהקשרי גוף-נפש אני גם מאמינה שלכל דבר הזמן שלו וצריך לכבד את הגבולות שהמטופל מציב. ולפעמים דווקא מהמקום הזה- המטופלים מתחילים להפנות את תשומת הלב להקשרים הרגשיים של הכאבים שלהם.

בטיפולים אני קודם כל מקשיבה- מקשיבה למה שיש למטופל לספר, מקשיבה למה שיש לכפות הרגליים לספר ומקשיבה לקצב נוזל המוח ועמוד השדרה.
שלושת הסיפורים האלו עוזרים לי להבין ולהכיר טוב יותר, היכרות שהיא מעבר למילים, ולהתאים את הטיפול הטוב ביותר שיסייע לגוף לשקם ולרפא את עצמו.

תוכלו למצוא אותי בקליניקה בכפר יונה וברמת פולג/ נתניה, בהוראת רפלקסולוגיה במכללת מירב בב"ש ובהוראת הרפלקסולוגיה במכון ווינגייט.
ותמיד אפשר לשלוח הודעה או להרים טלפון להתייעצות ושיתוף.

 
לייבסיטי - בניית אתרים